איך מייצרים אמירה אישית? איך בתוך עולם של copy paste את בכל זאת יכולה ליצור כתב יד אישי ומיוחד לך. החברות בקניונים בדרך כלל מתיישבות על טרנדים זהים. הרבה פעמים קורה שעוברים מחנות לחנות ומרגישים שלא השתנה כלום.

פריטי מעצבים לא בהישג ידן של כולן. אם הם מחו"ל אז הם יקרים כי משלמים על שם המותג. ואם זה מקומיים לרוב משלמים מחיר גבוה לפריט כי החומרים והתפירה בארץ מאוד יקרים (נושא לפוסט שלם בנפרד).

תפירה אישית? למי יש זמן להתחיל בתהליך הזה ולחכות עד שיקרה.

אז מה בכל זאת עושים?
זוכרות שפעם היינו אוספות ג'ולות?

בהתחלה קנינו המון כדי להרשים,

אח"כ הבנו שפחות כמות אבל יותר מיוחדות זה מה שירשים.

בסוף הגענו להבנה שגם אם יש רק כמה, אבל נדירות שאין לאף אחת אחרת, אז השגנו את המטרה.

אותו הדבר המלתחה שלך.

צריך להתייחס אליה כמו אוצרות, אספנות. לאט לאט נבנית מלתחה ייחודית ומיוחדת גם אם היא מבוססת על פריטים בסיסיים. בעזרת ליקוט תכשיטים שאנחנו מחברות מחדש, חגורות מעניינות, צעיפים, משקפיים: ראיה או שמש, נעליים, תיקים, תספורת או תסרוקת מחמיאה וכו'. ברגע שאת מוסיפה את התבלינים עם הטעמים שאת מתחברת אליהם ברגע הזה נוצר הקסם.

ניסוי קצר: אבקש מכמה נשים שונות להגיע עם חולצה לבנה וג'ינס כחול, כל אחת תגיע עם הסטייל וכתב היד האישי שלה. את צריכה להגיע לתובנה מה הסגנון שנכון לך, מה ישרת אותך ואת מה את רוצה לשדר לסביבה בצורה המדויקת ביותר. את צריכה לדעת לשחק עם הבגד ולגרום לו להיות מיוחד ואחר רק בשבילך.

ניסוי קצת יותר קשה: מה תגידי אם אגיד לך שאת יכולה ללבוש למשך שבוע שלם טי שירט לבנה וג'ינס כחול כבסיס וכל יום תראי שונה.

שמלה שחורה בסיסית קוקו שאנל עלתה על נוסחה גאונית אי שם בשנת 1926, אין ארון שלם בלעדיה מאז ועד היום. המשחקים איתה הם באמת ללא גבול.

לסיכום: החליטי מי את התחילי ללקט רק בזמן שיש לך להקדיש לכך. תמיד תזכרי מה כבר יש לך בבית ועל זה תוסיפי. השראה מאחרות היא בלתי נמנעת, העתקה? זה אף פעם לא יהיה כמו המקור כי את מיוחדת במינך ואני פה כדי להגיד לך את זה ולמצוא את זה בתוכך.