אז מה את לובשת לאירוע?

הבלוג הפעם נכתב בעקבות אמירה של מישהי שעובדת איתי במגזין לאשה. היינו לפני ערב גאלה של תערוכה וכמה בנות באו להתייעץ איתי מה ללבוש.

"כשיש אירוע ואני מתאמצת להראות טוב זה תמיד יוצא פחות טוב מאיך שאני נראית ביום יום". 

המשפט הזה העלה בי זיכרון של סיפור אמיתי שקרה לי. ואין כמו ניסיון אישי טו מייק אה פויינט.

רקע:

אי שם בשנות ה-90' הוזמנתי לחתונה של חברה. החברה למדה איתי בשנקר היא הייתה מאוד עשירה מבית, תמיד לבשה מותגים יקרים מאוד, הווייב שלה בלבוש היה תמיד מתוקתק, לא משנה גם אם נשארנו עד השעות המאוחרות של הלילה לגמור פרויקט נוסף לקראת ביקורת וכולנו נראינו כמו רוחות רפאים של עצמנו. פרויקטים בשנקר שאנחנו היינו עובדים בשביל הבדים שעות נוספות במלצרות ושומרים כל שארית בד שנגזרה, בשבילה היו קלים להשגה. 

סיימנו את הלימודים בשנקר והיא מצאה את בחיר ליבה והזמינה אותי לחגוג איתה את אהבתה. לא נשלחה הזמנה כי הרי ברור שאני אבוא ואשב בשולחן קרוב אליה.

טעות מס' 1:

בצורה לא אופיינית לי החתונה הזו שיבשה לי את קו המחשבה והלחיצה אותי, כי הרי מה אלבש לאירוע שבטח יהיה נוטף כסף הוד והדר? איך אתאים את עצמי לאחרים.

טעות מס' 2:

החלטתי ללכת לכיכר המדינה ולרכוש בגדים ממותגים של מעצבים ידועים. הבגדים שבחרתי היו די רחוקים מאיך שהתלבשתי בתקופה ההיא, אז הייתי שילוב בן נערת פרחים לנערת להקת נירוואנה, מאוד לא מותאמים גם לרמה הכלכלית שלי בזמנו. 

טעות מספר 3 והפאנץ':

ערב החתונה הגיע. נראיתי טוב, וואלה באמת. שונה מעצמי אבל טוב. הגעתי לחתונה נכנסתי עם חיוך מיליון דולר ונעשה לי שחור בעיניים בדיוק כמו מכנסי העור של Helmut Lang והפיס המטורף של Ann Demeulemeester השחורים.

היא החליטה לעשות "חתונת נושא" היא נראתה כמו מלאך בשמלת הכלה שעוצבה בסגנון שנות ה- 70', אורחים בגלביות, חוף ים, שולחנות נמוכים וכסאות מכריות לצעירים שבמוזמנים.

מפה נותנת לדמיון שלכם להפליג לבד עם התחושות שלי.

לאחר שחזרה מירח הדבש שלה, דיברנו ושאלתי אותה איך לא אמרת לי??????

התשובה שלה הייתה הכי הגיונית בעולם: "דור! האחרונה שחשבתי שאני צריכה להגיד לה מה ללבוש לחתונה שלי הייתה את, זה הרי כאילו בהשראתך ככה את מתלבשת תמיד". בגדול מזכיר קצת את סיפור המחרוזת של גי דה מופאסאן, לא?! הכל עניין של תקשורת.

מוסר השכל:

תהי את! תמיד!

תובנות:

בדקי כמה ימים לפני האירוע-

מיקום האירוע.

בדקי באתר המקום מה האווירה שלו, כפרי, מועדון, ארמון. פנים? חוץ? אם יש ריצפת דק אולי עקבים דקים פחות יתאימו, אם זה בחוף הים….

אם את קרובה לבעלי האירוע נסי להבין מה בתוכנית- מסיבתי יותר, הופעות או אירוע קוקטייל קלאסי.

באיזה יום מתרחש האירוע? חמישי זה לא כמו שישי צהריים, אמצע שבוע, תחילת שבוע. 

וכמובן מזג אוויר, עונה בשנה.

הדבר האחרון שאנחנו רוצות זה להתבאס מזה שאנחנו לא מותאמות למקום ובמקום שיגידו וואהו אומרים אוי מה קרה לה….המטרה היא לא להתאמץ המטרה היא להיות את בכל מצב עם טאצ'ים קטנים שמשדרגים אבל לא נופלים בנוח, בהתאמה, בסגנון.
שאנחנו מסיימות את התהליך, אחרי שאנחנו בונות לוקים ומצלמות לארכיון, זה נכון שמה שיש לך בארון הוא את, לא אף אחת אחרת. התאמה לחיים שלך, למבנה גופך, צבעוניות, מצב כלכלי וכו'. לא ארשה לך להתחפש למישהי אחרת ובוודאי לא אעשה בך מהפך, כי מהפך מחזיק לזמן קצר. לאן שלא תלכי גם אם יש קוד לבוש, אלמד אותך להוציא את האופי המיוחד שלך החוצה.
בבניית הלוקים אני מנסה לתת לך מניפה של אופציות ולא תמיד כל אירוע מתאים לכל לוק. שימוש במילה אירוע לשם הגדרה ללוקים מסוימים, גם שם יש חלוקה, לא כל אירוע דומה לאחר.

ועכשיו, תכלס, בואי נבין מה זה אומר להישאר את, או לא. (כשאתן מסתכלות בתמונות תורידו את עניין האוהבת לא אוהבת ותנסו להיות איתי בעניין הפואנטה של איך להיות את).

דיאן קיטון "אשת הטוקסידו" הוא שמה השני, שנים שהיא דבקה באותו מראה, איתו היא משחקת במיליון וריאציות, גם שנראה שאין יותר מה לחדש היא תמציא את הלוק הבא, האחר הלא דומה לקודמו. שימו לב לדיטיילים הכל כך חשובים והיא לא שוכחת אף אחד, הצעיפים, הכובעים, אורך הז'קט, מיקום הסגירה שלו, כמות הפעמים שלובשת אותה חגורה, המטפחת בכיס, הצווארונים הגבוהים.
גם באירועים וטקסים גדולים וחשובים היא עדיין דבקה באותו מראה, היא יודעת לשדרג אותו לנגיעות של גלאם אבל, תמיד תמיד תשמור על הקו שלה, גם כאן שימו לב כמה כל דיטייל קטן חשוב, אם זה הצווארונים המיוחדים, השרוולים עם החפתים שיוצאים בצורה מדויקת משרוולי הז'קט, המשקפיים, התכשיטים.
היילי ביבר מפוצצת סטייל, היא יודעת ללבוש בגדים ביום יום שמשפיעים על מיליוני נשים ברחבי העולם. למרות הגוף המושלם שכולם יודעים שיש לה היא מתעטפת בבגדים בגזרת אוברסייז ותמיד יש קריצה של הומור, חוסר רצינות חיובי וקלילות בכל לוק.
לעומת זאת באירועים גדולים היילי מאבדת את כל מה שכתבתי למעלה, אל תבינו לא נכון, היא נראית מדהים, אבל יש את ההרגשה שהמאמץ להראות טוב גורע ממנה את הקלילות והסטייל האישי הכל כך מובהק שיש לה בבגדי קז'ואל והופך להיות עוד לוק שטיח אדום שיגרתי.
זנדאיה היא אייקון אופנה, בכל תמונה היא נראית שונה ובמיוחד בתמונות שתכף תראו למטה, אז למה אני מחברת אותה לפוסט תישארי את? זנדאיה שמה לה למטרה להיות זכורה בכל לוק שהיא בוחרת לעצמה, היא תשים לב לכל פריט, תעשה חיבורים מדויקים של צבעוניות, פיל של הבגד והוויב שהיא רוצה לשדר וזו המהות של לשחק עם בגדים.
גם באירועים נוצצים היא תלבש פריטים שלא נופילם לקלישאות הגלאם המובן מאליו. היא תחבר אביזרים עם פריטים מיוחדים, תצא מהקופסה ולכן היא תישאר תמיד בן התלבושות הזכורות ביותר על השטיח האדום וכך היא נשארת היא בכל מצב.


לסיכום: התחילי לנתח מי את רוצה להיות, מה את רוצה לשדר, מה את רוצה לספר לסביבה. בזמן התהליך נבחר פריטים שמשרתים אותה מטרה, זה לא קורה ביום ולא בשבוע, אבל שזה קורה את תרגישי בשינוי לטובה בחייך.

כשאני אומרת לך אני שם בשבילך גם אחרי שאנחנו נפרדות, בבקשה השתמשי בזה ותשלחי לי תמונה עם מה שאת חושבת ללבוש. הטלפון שלי מפוצץ בתמונות של לקוחות שמתייעצות וכך מונעות אי נעימות וחוזרות עם חיוך מכל אירוע.

תהני 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s